תגובות פוסט טראומתיות בניצולי שואה והעברה בין דורית של סגנון התקשרות וחשיבה על לחץ: השפעות ממתנות של תמיכה ורווחה חברתית

העבודה בוחנת את ההעברה הבין דורית לאורך שלושה דורות במשפחות של ניצולי
שואה, בדגש על תגובות פוסט טראומטיות, דפוסי התקשרות והתמודדות עם מצבי לחץ.
מחקרים רבים בספרות מעידים על השפעה ארוכת טווח ובין דורית של חשיפה לאירועי דחק, כגון
השואה. חשיפה לאירועי דחק נמצאה כקשורה להתפתחות של הפרעות נפשיות כגון פוסט טראומה,
להתפתחות של דפוסי התקשרות פחות סתגלניים ולקושי בהתמודדות עם מצבי לחץ.
לאור ההשפעות ארוכות הטווח של חשיפה לאירועי דחק, ניתן למצוא בספרות גורמים שונים
המקושרים לפגיעות הניצולים ודורות ההמשך מחד ולעמידותם מאידך. בפרט, נמצא כי רמות הרווחה
החברתית והתמיכה החברתית הינן משמעותיות ליכולותיו של הפרט להתמודד עם האתגרים הרבים
המלווים חשיפה לאירועי דחק. לפיכך, בעבודה זו נבחן את השפעת הגורמים האישיים, המשפחתיים,
החברתיים והקהילתיים על ההעברה הבין דורית של השפעות החשיפה לשואה.
למרות הספרות הענפה בתחום, רב הנסתר על הגלוי בהבנתנו את השלכות החשיפה
לאירועי דחק ובאופן ממוקד יותר, לא נעשתה בחינה מעמיקה של הפרעה פוסט טראומה מורכבת
ודפוס התקשרות לא מאורגנת.
למטרה זו, נחקרו מאפיינים של משפחות ניצולים מדור ראשון, שני ושלישי לשואה. ספציפית,
נשאל כיצד ההעברה הבין דורית של תגובות פוסט טראומטיות, דפוסי התקשרות ודפוסי חשיבה על
מצבי לחץ ממותנת על ידי רווחה ותמיכה חברתית.
ממצאי המחקר עשויים לתרום להבנה תיאורטית עמוקה בכל הנוגע לגורמים המשפיעים על
ההשלכות הבין דוריות של חשיפה לאירועי דחק, וישפכו אור מחודש בנושא הקשיים והאתגרים
הפוקדים את אוכלוסיית ניצולי השואה והתמודדות הדורות הבאים. ממצאי המחקר עשויים לסייע
בפיתוח תוכניות סיוע והתערבות לניצולים ולצאצאיהם תוך מתן דגש על מקורות התמיכה החברתית
כמאפשרת התמודדות מיטבית עם מצבי לחץ.